בואו נדבר על מותגים.
האם מותגים הם חיינו? וגם – כיצד מתמודדים עם הרצון הבלתי פוסק של ילדינו לצרוך מותגים?
חלק גדול מההורים מכירים את הנושא ומתמודדים איתו לעיתים תכופות.
הילד רוצה לקנות רק מוצרים שהם מותגים!
תרבות השפע המאפיינת את התקופה, גורמת לילדים ובני נוער (וגם לנו המבוגרים) לרצות לרכוש מוצרים ממותגים, שהם כצפוי בדרך כלל יקרים יותר ולא ממש נחוצים.
איך זה קרה? האם ניתן להתמודד עם כך? וכיצד אפשר לחנך את ילדינו לתרבות צריכה הגיונית ושקולה?
הסיטואציה הבאה מוכרת לכולנו: סיבוב רגיל בקניון או בכל מתחם קניות אחר יכול להוביל לאין ספור בקשות לרכישת מוצרים שאין בהם באמת צורך. ילדים מושפעים בקלות מסביבתם ואם לאחד מהחברים שלהם יש צעצוע/בגד/מוצר כלשהו (ובמיוחד כשהוא ממותג וידוע) אז גם הם במהרה יבקשו לעצמם את אותו הדבר.
השאלה היא כיצד ניתן לגרום להם להבין שלא כל דבר "חייבים" ? שישנם מוצרים שאפשר לחיות בלעדיהם וגם אם צריך אותם – הם לא חייבים להיות ממותגים ונושאים לוגו של מפורסם או סדרה/סרט כלשהו?
באופן טבעי, חלקנו כנראה ייכנעו ללחץ. בוודאי אם "לכולם כבר יש כזה"… כמו שהזאטוט אומר.
מצד אחד נוציא לא מעט כסף על מנת לרצות את הילד אך מצד שני ישנו סיכוי שנישאר מוטרדים מעט או יותר מהסכום שהוצאנו. אז איך מתמודדים?
1. צרת רבים
קודם כול, אפשר להירגע עם תחושות האשמה. בניגוד למה שאומר הילד, לא כל ההורים קונים מותגים. מה שכן, כולם מתמודדים עם אותם הלחצים. הבה נזכור שגם אנחנו היינו פעם ילדים והתחננו להורים שלנו שיקנו לנו יומנים של "חבורת הזבל" ונעלי "ריבוק".
מה שחשוב להבין ולהעביר הלאה הוא שלא קרה כלום והשמיים לא נפלו, גם כשלא קיבלנו את כל מה שרצינו.
2. לא לתת לגיטימציה
חלק מתפקידנו כהורים הוא לחנך את ילדינו לכלכלה נכונה. אם הילד מבקש ילקוט גב חדש עם סמל של מותג מבוקש שעולה פי שלושה מילקוט רגיל, השתדלו לא להגיד לו שזה מאוד יקר – משתמע מהתשובה הזאת שהבקשה שלו הייתה לגיטימית לו רק היה לנו את הכסף. במקום זאת הסבירו לו שהשימוש בכסף הזה יכול להועיל לנו לקנייה של מוצר אחר ושיש לו ילקוט במצב טוב מהשנה שעברה ואין צורך לרכוש ילקוט נוסף.
3. לרתום את הילד למשימה משותפת
לפני שיוצאים לקניות ,כדאי להושיב את הילדים ולהסביר להם שיש תקציב וישנה רשימה של מוצרים (ניתן להכין את הרשימה ביחד כמשפחה) ושלא נוכל לרכוש את כל מה שיבקשו, אלא בהתאם לצורך וליכולת הכלכלית. כמובן ששיחה כזאת תיעשה בהתאם לגיל הילד .
4. לבחור רק אחד
כמו שמסכימים על קוביית שוקולד אחת ביום או סוכרייה אחת, גם כאן אפשר להתפשר על מוצר אחד. אפשר להסכים מראש על מוצר מיוחד אחד שאותו הילד יבחר ולסכם שיתר המוצרים לא יהיו ממותגים. רצוי גם להסביר שעט ממותג לא כותב טוב יותר מעט אחר, שעטים אובדים או נהרסים ושיש עטיפות יפות למחברות ואף יפות יותר מעטיפות עם תמונה של כוכבי ילדים.
5. הילד רוצה לקנות מותג? שיקנה מהכסף שלו.
לקח חינוכי יהיה להציע לילד להשתמש בדמי הכיס שצבר או להציע לו להתחיל לחסוך כדי לרכוש את הקלמר המיוחד שהוא רוצה. אפשר להסביר לו בצורה ויזואלית על הפערים בין מחברת ממותגת לרגילה – הניחו אותן זו ליד זו, הראו לו שהן אותו הדבר למעט הציור על הכריכה ושאלו אותו אם הוא מוכן לשלם את ההפרש במחיר מדמי הכיס שלו. הראו לו שאתם סומכים על שיקול הדעת שלו אבל אל תשכחו להגיד לו את דעתכם בנושא.
6. כוח ההמון
אפשר לנסות להתאגד עם הורים נוספים ולהחליט יחד שהשנה לא נכנעים למלכודת המותגים. אפשר אפילו לשתף את אנשי החינוך במסגרות הלימודיות וביחד איתם "להילחם" במותגים. כשם שיש תלבושת אחידה, אפשר להזמין את בית הספר להתגייס ולסמן כמטרה ציוד אחיד ולא ממותג לכלל התלמידים.
לסיום היינו רוצים להמליץ לכם על ספר מקסים לילדים שנקרא "רוני ארנבונת רוצה הכל" מאת מייקל ב' קפלן שמספר בצורה חביבה (ועם מוסר השכל משעשע וקולע) על ילדים שרוצים לקנות הכל. ומה עושים בעניין.
בהצלחה!
