הזמנה לשקט היא תערוכה אשר מזמינה אתכם למסע תקשורתי מפעים ומסעיר אל מחוזות של שקט והכל בהנחייה ובליווי של מדריכים חירשים. במשך השנים צברה התערוכה במוזיאון הילדים שבחים ואוהדים, ועם הזמן הפכה לאחת מתערוכות הדגל של המוזיאון.
חברת DSE ((dialogue social enterprises הוגת התערוכות "דיאלוג בחשכה" ו"הזמנה לשקט" בשיתוף חברה טורקית פותחים בימים אלו את התערוכה "הזמנה לשקט" באיסטנבול. צוות "הזמנה לשקט" הישראלי התבקש לסייע בהכשרת הצוות המקומי.
להלן סיפור המסע לאיסטנבול מנקודת מבטה של טלי אלימלך, מנהלת התערוכה:
סיפור מסע
הצוות שלי ואני, נסענו יחד לסייע ולהכשיר את הצוות שיעבוד בתערוכה "הזמנה לשקט" באיסטנבול. סה"כ יצאנו במשלחת של ארבעה אנשים, אני, המתורגמנית ושני אנשי הצוות. המטרה הייתה להכשיר 12 מדריכים מקומיים ולתרום להם מהניסיון אשר צברנו במהלך עבודתנו בתערוכה בארץ, הן בהדרכה והן בהכשרה.
במשך שמונה ימים רצופים אינטנסיביים ועמוסים, הדרכנו את הצוות המקומי – החל מלימוד הפורמט הבסיסי של ההדרכה במסלול, ובהמשך כיצד להדריך קבוצות שלמות של מבקרים, כיצד להתאים את עצמם לכל מבקר ומבקר שמגיע לתערוכה וכיצד ליצור שיח חשוב ומפרה בחדר הדיאלוג.
לגלות עולם ומלואו
תוך כדי ההכשרה, אני מגלה עולם ומלואו. כל מדריך הביא את הנרטיב האישי שלו, ותוך כדי עבודה אני לומדת ומבינה את המורכבות בחיים של האדם החירש באיסטנבול.
להיות אדם חירש זה לא דבר פשוט בכל העולם. אבל נראה שלהיות אדם חירש באיסטנבול קשה כפליים. אין הרבה מודעות והבנה לצרכים היומיומיים שלהם, אין הבנה אמיתית שיש צורך בנגישות ובטח שאין מימון ממשלתי לצורך כך. רק לפני מספר שנים, הקימו מסגרות חינוכיות שישלבו ילדים חירשים מגיל 0 עד 6. לאחר מכן התלמידים הללו לומדים לבדם בבתי ספר ובמכללות ללא שום תרגום או תיווך ובלי שום עזרה.
בפן האישי גיליתי אנשים מהממים, טובי לב ומכניסי אורחים. כל אחד ואחת מאנשי הצוות שם, כולל המתורגמנים, המדריכים, ההנהלה, כולם היו מסבירי פנים ומלאי נכונות אדירה לתת מעצמם ולבנות תערוכה חדשה, להיות הכי טובים.
המטרה העיקרית שלשמה נפתחה התערוכה באיסטנבול היא להעלות את המודעות לצרכיהם של אוכלוסיית החירשים בתורכיה, בתקווה לפקוח ולהאיר את עיניי התושבים, וכך אולי יתאפשר לשנות את המציאות שבה הם חיים.
בסיורים הראשוניים שהיו, המבקרים יצאו פעורי פה, לראשונה הם חוו מפגש ישיר עם האדם החירש והמדריך החירש – לראשונה הועצם, מעצם יכולתו להעביר קבוצה שלמה ללא שימוש בקול.
בשיח שהתנהל בחדר הדיאלוג, נוצר שיח אמיתי, כנה, רצון גדול של תושבי העיר, ללמוד, לנסות לשנות את המציאות.
טרם נסיעתי, לא היה לי שמץ של מושג לגבי מה שיהיה, ויצאתי מהארץ בחשש רב ובתהיות רבות על האופן בו נתקבל על ידי הצוות המקומי ובכלל על הדרך בה הקהל המקומי יקבל את התערוכה. כעת, מספר שעות לאחר נחיתתי בארץ, אני מודה על החוויה המפעימה – הן הרגשית והן המקצועית.
לא היה מחסום פוליטי, לאומי או דתי ולו לרגע אחד, אלא להפך. החל מהרגע הראשון כולנו היינו כאחד, כולנו היינו חירשים בסירה אחת. בהחלט חוויה אדירה שלא תישכח. הייתי חלק קטן משינוי, את שאר הדרך הם יעשו לבדם ואני צופה להם חיל.
אם גם אתם רוצים להתרגש ולגלות עולם חדש אתם מוזמנים להגיע למוזיאון הילדים ולבקר בתערוכה – למידע נוסף על התערוכה לחץ כאן
אולי יעניין אתכם גם:
למגוון הפעילויות במוזיאון הילדים
