האם ידעתם שחודש נובמבר מצוין ברחבי העולם כחודש הסובלנות, כבר למעלה מעשרים שנה? יריית הפתיחה לכך אמנם מיוחסת לארגון אונסק"ו העולמי, אך את מספר הגופים והמדינות שהצטרפו מאז ועד היום למהלך כבר אי אפשר לספור. במדינה כמו ישראל, בה בכל שכונה, רחוב ובית ספר, ניתן למצוא ילדים ממגוון שפות, עדות, ארצות ומוצאים, כמו גם ילדים עם יכולות קוגניטיביות שונות, עלינו להבהיר לילדינו עד כמה חשוב להתמודד עם דעות שונות משלנו, עם אורח חיים שאיננו מכירים ואפילו עם מראה חיצוני זר וחדש לנו. ילדים עשויים להרתע מדבר אותו אינם מכירים, והאמת היא שניתן בהחלט להבין אותם. לכן אין כל סיבה "שתטאטאו" את אותו חשש שקיים אצלם, אלא להיפך – כדאי וצריך להעלות את השאלות, לדבר על החשש יחד, כדי לדעת לזהות את דפוסי המחשבה השגויים הקיימים אצל כולנו, וכדי להעניק לילדינו כלים שבסופו של דבר ילמדו אותם להתייחס לכל אדם בכבוד ובקבלה אמיתית. אז איך עושים את זה?
כמו עשרות המדינות האחרות הבוחרות לציין את חודש הסובלנות, כך גם במשרד החינוך בישראל אימצו את הימים הללו כדי להעצים ולעודד סובלנות אצל ילדים, בתכנית חינוכית רחבת היקף הנקראת "האחר הוא אני". התכנית פועלת כבר למעלה מארבע שנים והיא מרשימה בהיקפה ובעומק הפרטים שאליהם היא יורדת. בין התכנים החשובים הנלמדים בה, נמנות פעילויות לילדים כמו מניעת בריונות, פיתוח מיומנויות סובלנות בדמות שיח מכיל ואמפתי בפורום כלל כיתתי, עידוד חשיבה ביקורתית אודות נושאים חברתיים שונים ועוד. אך מעבר למערכים המבורכים הללו המתרחשים בין כתלי בית הספר, יש עוד שלל דרכים נוספות שאתם כהורים יכולים לאמץ בכדי לחנך את ילדיכם כך שהם יגדלו להיות סובלניים וקשובים יותר לסובב אותם.
עידוד סובלנות אצל ילדים יכול למעשה להתאים לכל גיל וברמות שונות של הבנה, החל מבובות צעצוע בצבעים ובצורות שונות, דרך עידוד קריאת ספרים, יציאה להצגות ולסרטים כמו "פלא" המדובר של ר"ג פלאסיו, ועד להעברת המסר על ידיכם כהורים, שילדיכם יכולים לבחור את חבריהם כפי שהם רואים לנכון – ולא על פי היכנעות לשיפוטיות או לתכתיבים חיצוניים שאינם רלוונטיים למהות החברות עצמה (כמובן כל עוד היא אינה מזיקה או פוגעת בילדים). בנוסף, זכרו כי ילדים זקוקים להרבה מאד דוגמאות כדי לתפוס עקרונות שלנו כמבוגרים קל יותר להבין, ולכן חשוב להקפיד על חשיפה ממושכת וארוכת שנים למגוון אמיתי של צורות חיים, שכבות גיל וסוגי אוכלוסיה שונים, ולא רק בדוגמאות אמנותיות, קולנועיות או ספרותיות, אלא גם ובעיקר בחיים האמיתיים.
ילדים בשכבות הגיל הצעירות מושפעים יותר מכל מהוריהם ומסביבתם הביתית בכל הנוגע לכישורי חיים, לדפוסי התנהגות ולתפיסות עולם. לכן בכדי לעודד וליצור שינוי אמיתי אצל ילדיכם, מומלץ יותר מכל לחשוב קודם כל על עצמכם ועל האופן שבו אתם מתמודדים עם סוגיות הנוגעות בגילוי או באי-גילוי של סובלנות אצל ילדים ואצל מבוגרים; חשבו על האמירות וההתנהגויות שאתם מפגינים לידם ושימו לב כיצד אתם מתארים סיטואציות עם חברים או עם אנשים זרים – האם אתם עוסקים בעדות או במוצא בסיפורים אודות אנשים אחרים? אם כן, כיצד אתם מתארים אותן? והאם הפרטים הללו תמיד חיוניים לסיפור? זכרו כי שיח ניטרלי ורגיש לזולת הוא נדבך מהותי לספיגת ערכים כמו אמפתיה וסובלנות בקרב ילדים, והוא מהווה את אחד הכלים החשובים ביותר להפיכתם בעתיד למבוגרים מעורבים ואכפתיים יותר.
מוזיאון הילדים בחולון שם דגש רב מאד על פיתוח מיומנויות סובלנות בקרב ילדים ומבוגרים ופיתוח הבנה וסובלנות כלפי אוכלוסיות שונות. בין התערוכות תוכלו למצוא את "דיאלוג בחשיכה" ו"הזמנה לשקט" – המותאמות לגילאי 9 ומעלה (כן, הן מתאימות מאד גם למבוגרים!) העוסקות בעולמם של החרשים והעיוורים ויכולים ללמד את המשתתפים נדבך נוסף בתפיסת העולם והתקשורת הבינאישית באמצעות חושים נוספים. מעבר לתערוכות, עבור הילדים והפעוטות הקטנים יותר, קיימים מסלולי הילדים, שיכולים גם הם לסייע בהעברת רעיונות ומיומנות הקשורים לסובלנות וקבלת השונה. כך למשל מבין המסלולים המיועדים לילדים ולפעוטות, מסלול "טיול עם ינשול" (לגילאי שנתיים וחצי עד ארבע), יפגיש אותם עם הינשול, חצי ינשוף וחצי חתול, המעוניין לרכוש חברים חדשים. המסלול מעצים את תחושת הבטחון העצמי ומרחיב את ארגז הכלים הרגשיים בקרב הילדים, במיוחד בהתמודדויות של מפגש עם אנשים וילדים חדשים – תוך דחיית הסיפוקים האישיים והקשבה בלתי אמצעית לזולת.
הילדים הגדולים יותר בגילאי 8-12 יוכלו להנות מ-"מסלול החייזרים", שגם הוא רובו ככולו ממוקד בהעברת הרעיון של ה"השונה הוא בעצם אני". מסלול זה מדמה מעין חטיפה על ידי חייזרים המאתגרת את הילדים המשתתפים, בפתרון חידות המבוססות על הבנת דרך התנהגותם של החייזרים, בדרך להחזיר את חללית החייזרים ואת עצמם, "חזרה הביתה". הפעילות מאפשרת לילדים המשתתפים החשפות ל"אחרים" באופן בלתי אמצעי תוך למידה כיצד הם עצמם נתפסים בעיניים זרות. מטרתו לפתח שיתוף פעולה, הקשבה, קבלת האחר, והתמודדות עם סטיגמות על השונה וקונפליקטים שעולים בעקבות אותן סטיגמות, בדרך חווייתית, מהנה ולימודית.
