הפרוגרמה החינוכית של המוזיאון

מאת: ד"ר עודד בן מנחם

הילדים הלומדים כיום במערכת החינוך מצויים בפתחה של מאה חדשה, המאה ה-21. מיומנויות החיים, הנדרשות לתלמידים אלו, מחייבות את הכשרתם לסביבה מלאת גירויים ושימת דגש על איכות, טכנולוגיה עשירה, על עולם תחרותי ועל קצב מואץ של שינויים המתרחשים מדי יום בכל תחומי החיים.

נתונים אלה מציבים בפני מערכות החינוך אתגרים בהיקף ובעוצמה שמעולם לא התמודדה עימם.

הביקור במוזיאון הילדים הישראלי לוקח את הילדים למסע מרתק בתוך העולם המופלא מכל, עולמם הפנימי. במסע זה מתעוררת הסקרנות, הרגשות נחשפים מכל פינה חבויה והדמיון מרקיע שחקים. מוזיאון הילדים הנו מוסד חינוכי אומנותי עם ציר סיפורי הפועל באמצעות החוויה האומנותית והרגשית. לפרוגרמה הפדגוגית של המוזיאון נקודת מוצא ברורה:באמצעות החשיפה לציר סיפורי, בו מעורב כל ילד על פי יכולתו, סגנונו ורצונותיו, עולים אצל הילדים תחושות רגשיות, המבנות תפיסה והמשגה.

באופן כזה, מוביל הביקור ללמידה והרחבת עולם המושגים הרגשי של הילד המבקר, למושגים קוגניטיביים. הרחבה זו של עולם המושגים תניע בסופו של דבר את הילד לעירור קוגניטיבי ורגשי ותוביל לעשייה חדשה בעתיד. המסע הדמיוני בחלל המוזיאון נעשה תוך שינוי ושבירה של מסגרות חינוכיות מוכרות ומאפשר נגישות לתחושות האישיות בדרך מרתקת ומהנה. הביקור במוזיאון מהווה הזדמנות לפעילויות "חקירה" אישיות בהן הלומדים חשים וקולטים גירויים מהסביבה, מגורים ומעלים שאלות אותנטיות, מבנים תפיסות וממשיגים מהן מושגים.תהליך זה יוצר קישור טבעי בין רגש ושכל, המאפשר פיתוח תפיסה מוכללת המתבטאת בקשת רחבה של אופנויות חשיבה כמו: עיבוד חזותי, חשיבה אנליטית, שאלת שאלות, חשיבה מסתעפת ויצירתית. על מנת להשיג יעדים אלו משמש המוזיאון בתיווך דרמטי מפעיל.

הפעלה זו ושילובה בציר סיפורי המפתח מסר מאפשרת את הפעלת הדמיון בדרך "משחקית" שאינה מאיימת על הילדים. הפרוגרמה הפדגוגית של המוזיאון מניחה כי "ערכת ההישרדות" במאה ה-21 היא האוריינות הרגשית והקוגניטיבית, היצירתיות, הדמיון וחיבורה למחשבה ולמציאות. זוהי מציאות המחייבת הפיכת מידע לידע תוך התבססות על האישי והמיוחד.

על פי תפיסתנו זו, ייעודו של מוזיאון הילדים הוא:

א. ליצור עבור ילדים חווית למידה בלתי רגילה בעלת עוצמה ויכולת להעצים ולהצמיח.

ב. ליצור ולבנות סביבה לימודית אומנותית חינוכית מפעילה המסוגלת לענות על צרכים מגוונים ומשתנים של חברה וילדיה.

ג. ליצור מודלים פורצי דרך של סביבות למידה הממשות תפיסות חדשניות בחינוך.

ד. ליצור לבנות ולהפעיל סביבת למידה עדכנית המשתלבת היטב עם מערכי החינוך והלימוד המקובלים במדינת ישראל.

ה. להוות מרכז חוויתי מעודכן לפעילויות משפחות, בתי ספר וילדים, בו המבקרים חווים חוויות, לומדים, משחקים וצומחים.

ו. חיזוק הפלורליזם והשונות כנורמה, והכרה הולכת וגוברת בזכות ההטרוגניות האישית החברתית והתרבותית.

ז. לצור רגישות גבוהה יותר לטיב התקשורת הבין אישית ולאיכות המפגשים בין בני אדם.

ח. לתת לביקור ערך מוסף המתבסס על תפיסות עדכניות בחינוך המדגישות את המיומנויות של הפיכת מידע לידע.

אז איך עושים זאת?

מוזיאון הילדים פועל במגוון דרכי הפעלה המיוחדות רק לו. החוויה במוזיאון נוצרת בעיקר בשל הסביבה האומנותית המפעילה. סביבה זו, בכדי שתיצור מפגש אמיתי של הילד עצמו, זקוקה לתיווך.

על פי תפיסתו הייחודית של המוזיאון התיווך נעשה באמצעות פעולות של שחקנים מנחים, המציגים לילד את הסביבות האומנותיות המפעילות באמצעות ציר סיפורי (נרטיב). החוויה היא השילוב בין התצוגה האומנותית המפעילה, הסיפור המתרחש לאורך המסלול, ודרך ההגשה והתיווך המיוחדת אותה מבצע השחקן המפעיל.

התוצאה – הילד נע בסביבה אומנותית מפעילה בה הוא משמש כחלק מסיפור מתמשך. התנועה נעשית בסביבה אסתטית המגרה את הדמיון, יוצרת פליאה ומביאה לתהליכי גילוי. השחקן המנחה הוא "שליט המבוך" המוביל, מכוון, מפעיל, מספר ומגבש תפיסות חדשות. התוצאה – חוויה מעצימה שפירושה צמיחה אישית המתבטאת כתהליכי טרנספורמציה אותם חווה הילד.

בין הכלים הייחודיים, המאפיינים את יצירת החוויה בסביבות האומנותיות המפעילות, ניתן למנות את: סיפור הסיפורים, פיתוח דמיון באמצעות סביבות אומנותיות מפעילות, מעגל הלמידה היוצר מפגש בין ילדים ובין הילד לבין עצמו, תיווך דרמתי מפעיל, כלים לפיתוח מיומנויות רגשיות והעיקר משחק ושימחה המהווים כלי לפיתוח אישי יצירתי, מרתק ואיכותי.