חג הפורים ידוע כחגם של הילדים. "ומשנכנס אדר, מרבים בשמחה" אך אין ספק כי בעשורים האחרונים, השמחה וחגיגת הפורים, השתנו מאוד, מכפי שהחג נחגג בעבר. עיקר ההבדל הוא במה תופס חשיבות בחג- בעוד שכיום הדגש הוא על החגיגה עצמה והיום יוצא הדופן הזה, בעבר הדגש היה דווקא על עצם תהליך הכנת התחפושת והמחשבה עליה.וזה לא ההבדל היחיד... גם הנושאים והדמויות אליהן מתחפשים השתנו מהותית במהלך השנים. אז איך הסבים והסבתות שלנו התחפשו? איך אנחנו- דור ההורים חגגנו את הפורים ואיך זה נראה היום בחוויה של הילדים שלנו? התכוננו למסע נוסטלגי ושמח במיוחד.
שנותיה הראשונות של המדינה, אל תוך שנות ה-50 וקצת מעבר, התאפיינו בהמון יצירתיות בחג הפורים, שנבעה ממציאות חיים לא פשוטה בה תחפושות מוכנות פשוט לא היו בנמצא או שהיו יקרות מדי בכדי לממן אותן. ואם היום מזמינים את התחפושת מחו"ל בלחיצת כפתור, הרי שאז בשנות ה-50 , היו הילדים צריכים לחשוב היטב למה הם רוצים להתחפש ולהתחיל ללקט את האביזרים והרעיונות מבעוד מועד בכדי שהתחפושות תהיינה מוכנות בדיוק בזמן- לחג. האביזרים בהם השתמשו הילדים המתחפשים היו מנימליסטיים פשוטים וזולים במיוחד, כדוגמת בדים, חוטי ברזל וניירות גזורים עליהם עבדו האחים וההורים שעות רבות כדי להגיע לתוצאה הנדרשת. ומה לגבי התחפושות שהיו הכי פופלאריות? ובכן, תרבות המדינה הצעירה שדגלה בפשטות ותכליתיות, התפרשה היטב גם בתחפושות הפופלאריות של אותה התקופה. מלכים ונסיכות כמעט ולא משכו תשומת לב ובמקום זאת הילדים התחפשו לחיילים, לאחיות, למותגים מוכרים של אותה תקופה, ובדומה להיום לבעלי חיים שונים דוגמת חתולים, כלבים, פרפרים ועוד.
שנות ה-60 וה-70 מתאפיינות בכניסה של הטלויזיה לחיים המודרניים וכמובן בלא מעט מלחמות ומבצעיים צבאיים שישראל חווה באותן השנים. לא פלא אם כן, שהתחפושות הפופלאריות בשנים הללו היו של חיילים, מפקדים נערצים- משה דיין, רבין וכולי וכמובן אינדיאנים, קאובויז וגיבורות וגיבורי סרט השבת בערבית של הערוץ הראשון, שהיו הדבר היחיד ששודר אז בטלויזיה, בערוץ היחיד שהיה קיים. בשנים הללו גם תחפושות דוגמת מלכת אסתר ונסיכות החלו להכנס לאופנה ולתפוס תאוצה. כמו כן, בשנים הללו החלה העדלאידע את דרכה והפכה לאירוע המרכזי והמסורתי של פורים מאז, בכל עיר גדולה.
שנות ה-80 וה-90 התאפיינו בכניסת הטלויזיה מרובת הערוצים לחיינו, עת תשתית הכבלים נכנסה למדינת ישראל. כך הגיעו לעולם גיבורי על חדשים ובראשם סופרמן, ספיידרמן, הפאוור ריינג'רס בשנות ה-90, הקטקטים, חתולי המחץ ועוד שלל דמויות ורעיונות להתחפש אליהם, בהתאם לתוכניות השונות ששודרו באותו הזמן, בערוצים השונים. בשנים הללו, התחפושות המוכנות כבר החלו להכנס לאופנה אך עדיין לא הגיעו לאותה רמת הפופלאריות הקיימת כיום, ורבים מן הילדים עדיין המשיכו להכין את התחפושות שלהם באופן עצמאי. העדלאידע המשיכה להתקיים אך הפעם נהייתה גדולה יותר, מוחצנת יותר ואם בעבר היוותה מעין מפגן כוח של המדינה, הרי שבשנות ה- 80-90 היא יישרה קו עם רצונות הילדים ונתנה דרור לדמויות הטלויזיה השונות, דמויות מן האגדות וכמובן המשיכה להציג גם את גיבורי ישראל העכשווים.
ואיך אפשר לסיים את הסקירה על חג הפורים מבלי להתייחס למה שקורה בתקופה הנוכחית? התחפושות המקוריות בהכנה עצמית כבר כמעט אינן בנמצא וכל רעיון נמצא במרחק של קליק או חנות קרובה. הזמנת תחפושות מאתרי הסחר הגדולים בחו"ל כמו אמאזון או אי ביי הפכה לשם דבר ואופנה ידועה, שהעיסוק בה מתחיל עוד מספר חודשים לפני שהחג עצמו מגיע. בנוסף על כך, הייצור ההמוני גרם לתחפושות מסויימות להפוך פופלאריות מאוד ולכך שרבים מן הילדים ימצאו עצמם בתחפושות זהות לאלו של חבריהם. ואם בעבר זה ממש לא היה עניין לעבור עליו לסדר היום, הרי שהיום התחפושת היא הצד השולי שבחג ומשלוח המנות, מסיבת הכיתה, העדלאידע והמופעים השונים, הפכו לדבר החשוב שמדברים עליו בחג הפורים.
ומה צפוי הלאה? קשה לומר, אך מה שבטוח הוא שאם אתם רוצים לחגוג את פורים באוירה קצת שונה ומיוחדת, מוזיאון הילדים מציע לכם מסע נוסטלגי במיוחד לכל המשפחה בין עשורי פורים השונים במסגרת תערוכת דיאלוג עם הזמן המוצגת במוזיאון בימים אלו ממש.
